לקראת ט"ו בשבט תמיד אני מתחילה בשיעוריי להשתמש בדימויים הקשורים לחג. צמיחת העץ, ההשתרשות שלו לקרקע, המבנה שלו…תמיד מזכיר לי את גוף האדם ואת עקרונות הפילאטיס.
העמידה הזקופה, מתחילה מתוך הדריכה של כפות הרגליים. בשיעוריי פילאטיס אנחנו מתאמנים יחפים כדי להרגיש את מגע הקשתות של כף הרגל, מרגישים את ההבדלים בדריכה ואת הקשר של כפות הרגליים לשאר הגוף.
כמו ששורשי העץ יציבים ואיתנים כך גם לעמידה זקופה קוראים "השתרשות".
בעמידה זקופה, כפות הרגליים לוחצות את הקרקע. בכף הרגל ישנם חיישניי תחושה רבים ,- vרבה יותר מהכתף לדוגמא, כאשר נלחצות כפות הרגליים אל הקרקע, מועבר מסר של הקרקע למערכת העצב- שריר, שמגייסת מיד את כל השרירים המייצבים והעמוקים כדי להזדקף נכון.
שרירים עמוקים מסייעים ביציבות כמו גזע העץ היציב. כפות הרגליים עד הקוקוד משולות לגזע העץ בעוד כפות הידיים לענפים שנעים בחופשיות בזכות יציבות הגזע.
למה חשוב לתרגל עמידה זקופה?
שימוש בשרירי העמידה הזקופה פונקציונאליים לחיי היום יום:
קימה מכיסא
לקיחת ספר ממדף
הרמת חפץ מהרצפה,
לכן כשעמדת המוצא או הסיום של התנועה נכונה היא תגן על התנועה עצמה מפני פציעות, מעידות וכדו'.
אז איך עומדים זקוף?
עמדו יחפים.
בדקו שכפות הרגליים מקבילות.
הניחו כפות ידיים על הטבור.
לחצו בעדינות את כפות הרגליים כלפי הקרקע.
דמיינו את הקדקוד צומח כמו כדור פורח מעל העקבים..
שימו לב:
במצב זה משקל הגוף מעט נוטה לאחור, ושרירי הבטן מתחילים מעט להתעורר.
הכניסו מעט הבטן תוך כדי סגירת סוגרים עדינה בנשיפה.
עמידה זקופה לעיתים לא תיהיה קלה, זאת משום שהגוף אינו מורגל אליה עקב ישיבה מרובה.
בישיבה, שרירי היציבה אינם עובדים.
לכן מומלץ להתחיל לתרגל למשך 20 שניות ולאט לאט להוסיף עוד 5 שניות כל יומיים.
מומלץ לתרגל שלוש פעמים ביום כדי להרגיל את הגוף וש"לא ישכח".
בהצלחה
